שמעת על הכנס שלנו בפירנצה בסתיו?

בלונדינית/שחרחורת/שחורדינית, גבוהה בד"כ, נאה למראה, לבושה בטעם טוב אבל קצת מזכירה דיילת, עם חיוך רחב מלא שיניים לבנות ובושם יקר, וחביבות אמיתית לפעמים, היא צועדת על נעלי העקב שלה לתוך המרפאה שלך בין שני תורים, מושכת מאחוריה את מזוודת הקסמים. את, הרופאה, עייפה מלראות אנשים סובלים, חולים, מדוכאים, מתלוננים, חלק לא מריחים טוב… לרגע יש הפסקה נעימה, חיוכים וצחקוקים. אתה עכשיו, הרופא, עמית מוערך למקצוע הבריאות, דוקטור, אבל גם קצת הלקוח שתמיד צודק, אתה זה שחפצים ביקרו. אין תלונות, אין בקשות, רק מתנות – ברושורים על נייר כרומו, פתקיות דביקות, עטים נוצצים, תגים לחלוק, שעוני קיר, פוסטרים – הכל בשבילך (ובשביל החולה, כמובן)…

"שנה טובה! קיבלת כבר את לוח השנה שלנו?"
"ראית את המחקר האחרון על התרופה XXX?"
"שמעת על הכנס שלנו בפירנצה בסתיו?"

סוף כל סוף מישהו שמשקיע בחולים! כמה תשומת לב חיובית, כמה הבנה לצרכים של החולה! וגם ממילא:

-"עליי זה לא משפיע, אני אפילו לא זוכרת של איזה תרופה העט שלי"
-"הם מרוויחים מזה, ובדרך גם החולים מרוויחים"
-"די עם תאוריות הקונספירציה"
-"ככה זה, זה שוק שמגלגל מיליונים, לך תילחם בזה…"

זהו נושא מורכב: אנחנו הרי מוצפים בפרסומות. בעיתונים, באינטרנט, על הכביש, בכל מקום. המפרסמים מנסים לגרום לנו להאמין, באמצעים שיווקיים, שהמוצר שהם מפרסמים יותר טוב מהמתחרים שלו. הם מנסים להכניס אותו לתודעה שלנו כמה שיותר, כדי שבעת הבחירה בין מוצרים, יכול להיות שבסופו של דבר מה שיקבע במה נבחר הוא על מי שמענו יותר ולא מי טוב יותר.
פרסומות גם הפכו להיות כלי שמאפשר לנו לעשות דברים "בחינם", כמו להחזיק בתיבת דואר אלקטרוני מעולה,לקרוא עיתון ברכבת, וכו'.

כמובן שזה לא באמת חינם, אבל זה משחק שאנחנו מוכנים לשחק. נראה לנו שאנחנו רק מרוויחים ממנו, ואם כולם מרוויחים אז אין שום בעיה.המשחק הזה חדר גם לתחום הרפואה, אבל כאן התוצאות של המשחק יכולות להיות יעילות מופחתת או תופעות לא רצויות של תרופות, וזה כבר מחיר בלתי נסבל ל"משחק" הזה.

השכנוע בכל אמצעי שיווקי אחר מלבד ציון תוצאות מחקר הגון וטוב שנעשה, הוא הטיה מסוכנת, ולכן יש לאזן בין הצורך בקידמה רפואית – שתחרות בין חברות התרופות היא חלק ממנה – לבין הנזק הנוצר מטיפולים הנובעים משיווק ולא ממחקר.אנחנו שומרי הסף של החולים. כפי שאנשים רבים מאמינים שהם "אינם מושפעים" מפרסומות, כך גם רופאים רבים מאמינים שהמתנות הקטנות, הארוחות והכנסים אינם משפיעים על החשיבה המדעית שלהם.

אצלנו בארץ המערכה רק בתחילתה. אנחנו אנשי מקצועות הרפואה וכאלה שבדרך לעולם הרפואה, ואנחנו חוששים לדרך המקצועית שלנו ושל עמיתנו. בהמשך נראה דוגמאות שיכללו מאמרים מהעיתונים הרפואיים המובילים, כמו JAMA ו- BMJ, מתחילת שנות השמונים ועד היום – שימחישו את מה שקורה בעולם בנושא, ונראה: אולי נוכל להקדים מספר צעדים את המגמה העולמית?